ביטון נ' גרין רהוט ועיצוב הגן בע"מ

פסק דין

1.בפניי תביעה, בסכום של 16,850 ₪, שהגיש התובע (להלן: "מר ביטון"), כנגד הנתבעת (להלן: "גרין ריהוט בע"מ") .

2.טענות הצדדים בתמצית:

א.על פי הנטען בכתב התביעה , התובע רכש מהנתבעת ריהוט גן שכלל: שולחן אוכל , שישה כסאות ושש כריות בצבע בז', בעלות כוללת של 4580 ₪.

ב.לטענת התובע, הנתבעת סיפקה לו את הטובין הנ"ל בתחילת חודש מרץ 2013 ואולם, הכריות שסופקו לו בפועל –לא תאמו בצבען את הכריות שהזמין.

ג.הנתבע טען, כי נציגי הנתבעת הבטיחו מספר פעמים לספק לו את הכריות בצבע הנכון אולם, אלה לא היו עוד במלאי, ומאז ועד להגשת התביעה - הכריות לא סופקו לו.

ד.בכתב התביעה, התובע דרש מבית המשפט להורות לנתבעת לפצותו, כדלקמן-

להורות לנתבעת להשיב לתובע את הסכום ששילם עבור מערכת הישיבה בסך 4850 ₪. (ויודגש, כי התובע לא דרש לבטל את העסקה); פיצוי לדוגמא ללא הוכחת נזק, בסכום של 10,000 ₪ ; והחזר הוצאות בסכום כולל, של 2,000 ₪.

ה.הנתבעת לא חלקה על כך, שהכריות שסיפקה לתובע לא היו באותו צבע בדיוק כפי שהזמין, אולם טענה, כי ההבדל בצבען של הכריות היה מזערי ולמעשה, כמעט שלא ניתן היה לשים לב להבדל שבין הצבעים. כמו כן, לטענתה, הנתבעת עשתה מאמצים רבים לסייע לתובע ואף הציעה לו מספר פתרונות, להן סירב התובע. עוד טענה הנתבעת, כי אין זה סביר שעבור כריות שעלותן הכוללת הנה 400 ₪ לערך, תחויב הנתבעת בסכום "מופרז" (כך טענתה) של למעלה מ- 16,000 ₪ (פי 42 משווין של הכריות) .

3.דיון והכרעה:

4.ביום 16/1/2013 התקיים בפניי דיון במעמד הצדדים, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים קבעתי, כי הנתבעת תספק לתובע 6 כריות מצופות בבד בצבע בז', כפי שהוצג בדיון והתובע הסכים לקבלו, ולאחר מכן, תוכרע שאלת עוגמת הנפש, שעל פי הנטען, נגרמה לתובע.

5.בדיון נוסף שהתקיים בפניי, ביום 5/2/2014 – התובע אישר בפניי, כי הכריות אכן סופקו לו לשביעות רצונו.

6. כעת, כל שנותר לדון בו, כאמור לעיל, הנה שאלת עוגמת הנפש שנגרמה לתובע, והפיצוי שיש לפסוק בגינה, ככל שזו אכן נגרמה .

7.חייבת האמת להיאמר, שלא שוכנעתי שהיה זה הכרחי להגיש התביעה לצורך הבאת ה"סכסוך" לידי פתרון ראוי.

גם לא שוכנעתי שהנתבעת "התנערה" מהתובע ותיעלה אותו, בהתנהגותה, להגשת התביעה.

הנתבעת טענה בפניי, וכך גם שוכנעתי, שנעשו מאמצים מצידה להפיס דעתו של התובע.

עובדה היא, שבפועל, הכריות סופקו לתובע לשביעות רצונו תוך זמן קצר יחסית, מאז הדיון הראשון שהתקיים בפניי.

לא ניתן להתעלם מכך, שהתובע הגיש תביעה בסכום של כ- 17,000 ₪, בגין מספר כריות, בעוד שהסכום ששילם התובע עבור מערכת הישיבה כולה לא עולה על סכום של כ- 5,000 ₪ בלבד.

בסופו של דבר, גם אם אניח, כי אכן נגרמה לתובע חוסר נוחות כלשהי, איני משוכנע כי לא ניתן היה לפתור העניין זולת פנייה לבית המשפט.

8.סופו של דבר, איני רואה לנכון לפסוק לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש. התביעה בעניין זה, נדחית -אפוא. בנסיבות העניין , איני עושה צו להוצאות.